עד שנוכל להתקרב

אני בחורה עדינה....

עד שנוגעים לי בציפור הנפש.

אני אדם ותרן...

עד שמבקשים ממני לוותר על מהות.

אני אחת שמשתפת...

עד שאני חוששת שאהיה מדי חשופה.

אני איש של הקשבה...

עד שאני כבר לא יכול להקשיב

לאף אחד 

חוץ מעצמי.

אני אדם רגוע...

עד שקורה משהו שמערער אותי באמת...

עד שנגזלת ממני השלווה.

אני מאמינה...

מאמינה גדולה...

עד שהאשליות מתנפצות.

אנחנו טובים...

טובים עד אינסוף...

עד שהטוב לא מגיע חזרה.

ואז אנחנו נעלמים

לתוך כאב

ומתנתקים.

*מוקדש לכל מי שחווה כאב בימים מורכבים אלה ובכלל. כמה חמלה אנחנו צריכים זה כלפי זה. כמה חמלה אנחנו צריכים כלפי עצמנו.

כמה אנחנו צריכים לדבר, להעז, להיות חשופים ולעשות הכל כדי שיהיה לנו טוב. כי אף אחד אחר לא יעשה את זה בשבילנו.

בתמונה: פרח שצילמה משהי יקרה לי, שהעזה...