הָפַכְתִּי לְזוּמְבִּי

הָפַכְתִּי לְזוּמְבִּי.

לְפָחוֹת כָּךְ מַרְגִּישָׁה

כְּשֶׁיּוֹרֶדֶת מֵהַזּוּם

וּמִסְתַּיֶּמֶת עוֹד פְּגִישָׁה.

מִסְתּוֹבֶבֶת סְבִיב עַצְמִי,

וּלְרֶגַע לֹא מְבִינָה -

מִי אֲנִי וּמָה אֲנִי

וּמָה אֲנִי עוֹשָׂה?

עַכְשָׁו אוֹכֶלֶת? מִתְעַמֶּלֶת?

מְכִינָה עוֹד כּוֹס קָפֶה?

מַפְעִילָה אֶת הַמְּכוֹנָה?

מְטַאֲטְאָה בְּמַטְאֲטֵא?

לְאָן אֲנִי הוֹלֶכֶת?

וּמָה הַמַּטָּרָה?

אוּלַי שׁוּב יֵשׁ לִי זוּם בִּכְלָל

בְּעוֹד חֲצִי שָׁעָה?

מִסְתּוֹבֶבֶת לִי כְּמוֹ זוּמְבִּי,

מְחַכָּהּ לְהִשְׁתַּחְרֵר,

לְהִתְעוֹרֵר מֵהַמָּסָךְ

כְּשֶׁהַסֶּגֶר יִגָּמֵר.

בתמונה: החיים לפני הזום

סוכות בצפון 2019