2020 נר חמישי - חוזקות וחולשות שלנו כהורים
אף פעם לא שוכחת את הרגע שנפל לי האסימון שאני אמא – וזה קרה כשהייתי כבר אמא לשתיים! לא יודעת מה חשבתי לעצמי עד אותו רגע?
אבל אני זוכרת את הרגע הזה בצורה ברורה:
ישבתי בחדר השינה שלהן והתבוננתי בהן ישנות – שתי תינוקות בנות חצי שנה ושנתיים וחצי. הסתכלתי על מיטת הנוער החדשה שקנינו לגדולה ומיטת התינוקת של הפצפונת – ופתאום קלטתי: אני אמא!!
לכן מאד התחברתי לשורות הפתיחה של השיר "אמן על הילדים" של חנן בן ארי (ספויילר: יהיה עוד שיר שלו עד סוף הפרוייקט...)
והאמת שגם המשך השיר תפס אותי.
החששות שלנו כהורים.
החולשות שלנו.
השריטות שלנו.
המצפון שלנו.
אשליית השליטה שלנו.
הבחירות שלנו.
הבריחות שלנו.
בתמונות המצורפות צילומים של שמן הזית שהראל הפיק בבית בד לאחר המסיק. השמן האורגני מהגינה שלנו מרגיש לי הרבה יותר טבעי ואותנטי מהשמנים שאנחנו קונים בבקבוקים מהסופר.
רואים את העננים והגוונים השונים של השמן הסמיך ודווקא השמן הזה מעלה בי מחשבות על שמן זית זך וטהור.
דווקא המעונן והסמיך, שאינו שקוף וצלול, הוא הטהור והזך מבחינתי. וככה אנחנו יכולים לאפשר לעצמנו להיות כהורים. לא מושלמים, לא תמיד צלולים עם כל התשובות המדויקות. אך אוהבים תמיד – באופן זך וטהור.
אמן על הילדים
מילים: חנן בן ארי
איך הזמן הוא טס
זה לא נתפס שאני אבא
מקיץ מן הילדות
אל המציאות שאני חי בה
זוכר איך אחרי
שלושה נגמר האוויר
אמרתי חכי, אמרת לי תראה
הם קצת יגדלו ותבין
פתאום הם שישה
עוד רגע שבעה
וכמה שהם מדהימים
אבל הלחץ גדל
בנה לו מגדל
ללב יש רק שני חדרים
והמצפון עובד
גם שבתות וחגים
את אם השנה כבר שנים
אני עוד שבוי בפחדים ש
אני לא אספיק להגיע
לשמור, להציל, להושיע
לספוג במקומם ת'קליע
אוי כמה הלב הוא פגיע
אני מתפלל על הילדים שלי
שלא יירשו את השריטות שלי
שיחבקו אחד את השני
אמן שיהיו בריאים תמיד
אני מתפלל על הילדים שלי
שלא יירשו את השריטות שלי
שיחבקו אחד את השני
אמן שיהיו בריאים תמיד
רוצה להיות
שם בשבילם בדיוק
כמו שהבטחתי
לשבת בסופו של יום
לדעת שהצלחתיבינתיים סופר
נצחונות קטנים
מבסוט שלא ברחתי
לשירותים או למחשב
פשוט עצרתי והקשבתי
לסיפורים על ציפורים
למחשבות, לציורים
לחלומות שיום אחד יגשימו
לגיבורים, לנסיכות
עם העיניים השותקות
יש ים סודות אם באמת תקשיבו
עומד מתבונן ביציע
צופה מהצד ומריע
גם בתהום, גם ברקיע
עוזב את הכל ומגיע
