2019 נר שישי - פשטות בעידן פוסטמודרני
פשטות.
לפעמים, זה כל מה שאני מבקשת.
שיר פשוט, רעיון פשוט, מחשבה פשוטה
ואפילו מעט אמונה.
הכל הסתבך לנו היום – לטוב? לרע?
הכל מורכב ועמוק ופתוח לפרשנויות -
מסכים, מסוכות, מגדר, נטיות;
אהבה, אהבה עצמית, אהבה עצמית סלחנית מכילה;
משפחה, אינדיווידואל, משפחה אינדיוודואליסטית,
איניווידואל כללי-קוסמופוליטי-נונקונפורמיסטי.
ואז לרגע נתפסת בזווית העין,
כמו קרן שמש חדה הנכנסת מהחלון,
וכמו גרגירי האבק המזעריים המתעופפים באוויר
שבקושי רואים אותם,
רק אם ממש מתבוננים חזק ובריכוז:
פשטות.
אמונה פשוטה.
מסורת פשוטה.
מסורה -
ביטוי מיוחד לאהבה אחרת.
וזה לא כל כך משנה אם מישהו אחר
מבטא את זה שונה ממני,
כי הרי כולנו נורא
פוסט-מודרניים.
שבת שלום
בתמונה: הכנות ליל חמישי לשבת חנוכה תש"פ
יום השישי
מילים: אבי אוחיון ועומר אדם (ומהמקורות)
יום ראשון מסתכל בשעון מתהפך במיטה
ואיך לא בא לי
איך אומרים החיים זה תמיד עבודה
זה לא נראה לי
בשני ושלישי טיפה עצבני זה שוב קורה לי
רביעי כבר נגמר חמישי מאושר והנה מחר
יום השישי ויכולו השמיים והארץ וכל צבאם
ויכל אלוקים ביום השביעי מכל מלאכתו אשר עשה
אבא שוב מתקשר אל תאחר שאמא לא תחנוק אותנו
אז אני מתארגן זה כבר מתנגן והנה זה בא
חמישי לא שכחתי זה עוד יום של חג
בשביל כולנו
איך הגוף מגרד לי מרגיש מיוחד
כי זה אנחנו
אז נצא לבלות ונחזור בחמש או שש בבוקר
עוד שבוע נגמר והנה מחר אז לך אני שר
יום השישי ויכולו השמיים והארץ וכל צבאם
ויכל אלוקים ביום השביעי מכל מלאכתו
הערות
