חמישי בערב, כולם מתאספים הביתה לסוף השבוע ולשבת.
האם הדלת פתוחה? האם אפשר להיכנס?
האם הפנים מוכן לכניסה של החוץ?
האם החוץ רגיש להתרחשות שכבר נמצאת בפנים?
האם מי שנכנס יכול להביא איתו את מי שהוא
ואת כל מה שחווה שם בחוץ?
האם יש מקום במרחב הפנימי לייחודיות
שכל אחד ואחת מאיתנו מביאים? למיוחדות שלנו?
או שמצפים מאיתנו להיכנס, להשתלב ו"להיות כמו כולם"?
כשהדלת נראית סגורה, האם יש לנו את האומץ לפתוח אותה?
הפעם משנה מהרגלי ובמקום לצרף תמונה, מצרפת את הקליפ המדהים לשיר "הדלת תהיה פתוחה" של להקת שלוה. סרטון אחד ששווה אלף מילים, תמונות ושירים.
מאחלת סופשבוע חמים ונעים,
שדלתות הלב יהיו פתוחות לרווחה
וכל האור ייכנס פנימה.
הדלת תהיה פתוחה
מילים: אמיר דדון, ירון ברובינסקי ולהקת שלוה
פעם היית ילד אז לפני שנים
חורש את העיר על אופניים
שומע שיר יפה ברדיו, אריק איינשטיין
החלומות והשירים הישנים
עדיין בוערים בך
הם ילוו אותך בדרך, לך לך
הו הו הו...
בסוף הדרך עוד תמצא לך
את הבית, והדלת תהיה פתוחה
פעם היית ילד אז לפני שנים
עם כל הבוץ בנעליים
הריחות עולים מן הבתים, יורד הערב
החלומות והשירים הישנים
עדיין בוערים בך
הם ילוו אותך בדרך, לך לך
אל תעצור, תמשיך ללכת
בין שלכת לבין פרחה
שם יש חיים שמחכים שרק תחיה אותם
הו הו הו...
בסוף הדרך עוד תמצא לך
את הבית, והדלת תהיה פתוחה
https://www.youtube.com/watch?v=jUVVw7YTSBI&ab_channel=ShalvaNationalCenter%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%94%D7%94%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%A5%D7%94%D7%A8%D7%A9%D7%9E%D7%99
