Happiness is Overrated

מכיוון שאנגלית זו שפת האם שלי, ולשפה יש השפעה משמעותית על התפיסות והרגשות שלנו, אני מוצאת את עצמי חושבת פעמים רבות על המילים: happy, unhappy

Happy - שְמחה, מרוצה

Unhappy - עצובה או לא מרוצה

ואני נזכרת בילדות שהיתה מלאה בחוויות שמחות, מצד אחד, אך מלווה בשאיפה תמימה (ומושפעת מן הסתם מסרטי דיסני וכד') שכשאגדל, תמיד אהיה שמחה. 

כי כשאגדל אהיה האחראית הבלעדית על האושר שלי - אז ברור שאעשה הכל כדי שתמיד אהיה שמחה.

ואז...

גדלתי....

והבנתי שזה לא בדיוק עובד ככה.

בעקבות כך, החלטתי בזמן האחרון להמציא מילה חדשה - מושג חדש לגמרי:

Non-happy

לא שמחה ולא עצובה. פשוט - ניטרלית....חיה.

אם פעם הייתי מסתובבת בעולם והייתי מרגישה רגע של היעדר שמחה, הייתי מפרשת את עצמי כעצובה ומצב רוחי היה יורד באופן מהיר וקיצוני למצב של דכדוך, עצב, בדידות ולפעמים גם כעס.

היום, זה כבר שונה לגמרי.

מגיע רגע כזה שאני לא happy. אני מודעת למצב רוחי שמתחיל להתדרדר ואז מיד אוספת את עצמי ואומרת:

רגע. נכון שאת לא שמחה כרגע. את לא ברגע של אושר, התרגשות, התרוממות רוח ותחושה של טוּב אינסופי.

אבל את גם לא עצובה או מדוכדכת או כועסת.

ואת גם לא בודדה - כי את כאן עם עצמך, קשובה ולא מחוייבת לשום רגש כזה או אחר.

פשוט חיה.

והאמת, אני די שמחה עם זה.

פורים שמח!

בתמונה: שמחת פורים, אדר ב' תשע''ט