עומס

אני מוצאת את עצמי לעתים קרובות מלווה תלמידות ומתאמנים בהתמודדות עם עומסים וריבוי משימות.

במצבים אלה, הרבה מאיתנו מתקשים לפעול ולהקטין את רשימת המטלות. במקום זה, אנו הופכים מושבתים מלחץ ומחוסר מוטיבציה, נזרקים על הספה או על המיטה, שוקעים למסכים או אפילו סתם בוהים בתקרה.

הזמן עובר לידנו ומתבזבז, במקום שנקדישו לסימון V על עוד משימה או שתיים. וכך הימים עוברים ונוצרים פערים עוד יותר גדולים בהתקדמות שלנו, בהשלמת המשימות המוטלות עלינו.

מעלה כמה טיפים שונים - ממליצה לעבור עליהם ולבחור טיפ או שניים שאולי עשויים לעזור לצאת מה''אפתיה'' ולעבור לעשייה ולסיפוק המתלווה אליה:

*להתחיל מהמשימה הכי ''כייפית'' - אם חזרות על כלי נגינה, משימה אומנותית, פעילות גופנית וכד' מסבות לנו אושר, נתחיל ממשימות בתחומים אלו. גם נהנה וגם נחווה את הסיפוק מהשלמת אחת המשימות ברשימה.

*להתחיל דווקא מהמשימות הקצרות והמהירות ביותר - זו לא תמיד חכמה להספיק דווקא את המטלות הגדולות והכבדות. אפשר לסיים כמה משימות קטנות ופשוטות במהירות, לסמן V ולהנות מתחושת הסיפוק של מחיקת עוד כמה דברים מהרשימה.

*ללכת על המשימה הקלה ביותר - בלימודים למשל, לא להתחיל מהנושא המורכב והקשה ביותר. אלא להשקיע קודם במקצוע ש''בא לך בקלות''. ובמקצוע מורכב יחסית, כמו מתמטיקה להתחיל דווקא מהתרגילים הקלים ביותר, שההצלחה בהם משאירה טעם של עוד.

*להתחיל מהמשימה שנותנת הכי הרבה סיפוק - התנדבות, בילוי עם הילדים, פגישה עם חבר/ה שנדחתה המון זמן, קריאת ספר חשוב שהרבה זמן תכננו לקרוא. אלו תכניות ומשימות שגם דורשות התייחסות מצידנו וגם ממלאות לנו את המצברים להמשך.

כשנתחיל באחד מהאופנים הנ''ל, יהיה יותר קל וטבעי לעבור הלאה, למשימות הקשות, המורכבות (והמעצבנות!) יותר.

*וטיפ אחרון: משימה גדולה וארוכה - לפרק לכמה שיותר תתי משימות - כי כל כך כיף כל פעם למחוק עוד תת-משימה מהרשימה.

בהצלחה!!

בתמונה: משימה או חוויה - הכל תלוי בפרספקטיבה

הכנות למפגש בוגרות 5 יח''ל, ינואר 2020