מעבר מעיוותי חשיבה לחשיבה מקדמת

היום בשיעור מרתק של ד"ר שחר צדוק (מטפל ומאמן בגישות CBC, CBT) למדתי על עיוותי חשיבה שמעכבים אותנו: חשיבה רגשית, חשיבה דיכוטומית, חשיבה קטסטרופלית ועוד.

ובדרכי הביתה המחשבות (המקדמות, כמובן! ) התחילו לרוץ במוחי. הרגשתי שאני מבינה את ה"מה לא" ונשארת אצלי השאלה: איך עוברים ל"מה כן"? 

אני מעלה כאן כמה רעיונות והצעות שחשבתי עליהם – איך אנחנו יכולים לבחור באופן מודע לשנות את דפוסי החשיבה שלנו:

מחשיבה קטסטרופלית מעכבת – "אם הילד שלי ייכשל במתמטיקה לא יצא ממנו כלום והוא לא יצליח בחיים."

לחשיבה פרופורציונלית מקדמת – "אם הילד שלי ייכשל במתמטיקה, כנראה שהוא יצטרך עזרה נוספת בלמידה.  ובכל מקרה, ברור לי שהוא יצליח בחיים – בדרך שלו ובקצב שלו."

מקריאת מחשבות מעכבת – "היא אמרה לי את זה כי היא שונאת אותי."

לבירור תקשורתי מקדם – "תוכלי לומר לי למה התכוונת כשאמרת את זה?"

מחשיבה של "צריך" או "חייב" – "אנחנו חייבים לרשום את הילד ל4 חוגים בשבוע כי כך לא יהיו לו פחות חוגים מחבריו וכך גם תהיה לו תעסוקה אחר הצהריים."

לחשיבה של "רוצה" ו"נכון לי" – "אנחנו רושמים את הילד לעד 2 חוגים בשבוע. זה מה שנכון לנו כלכלית. אנחנו רוצים שבחלק מהזמן יפתח את כישרונותיו בחוגים ובחלק מהזמן יעסיק את עצמו בבית בדרכים יצירתיות משלו."

מחשיבה רגשית מעכבת – "אני אוכלת את השוקולד הזה כי אני עצובה וזה ירים לי את מצב הרוח."

לחשיבה הגיונית מקדמת – "אני אוכלת אוכל כי אני רעבה וזה הזמן לאכול או אוכלת שוקולד כי אני מעוניינת במשהו מתוק וזה מתאים לי כרגע. כשאני עצובה אני מדברת על מה שמעציב אותי ומנסה לחשוב על פתרונות מעשיים."

מהדבקת תוויות מעכבת – "הבת שלי ביישנית, קשה לה להתמודד במצבים חברתיים חדשים עם אנשים לא מוכרים."

להכרה בכוחות וביכולות – "לפעמים הבת שלי מראה סימני ביישנות טבעיים במצבים חדשים, ולפעמים היא די מצליחה להשתלב בקלות. ובכל מקרה אני מאמינה בכוחותיה להתמודד."

מחשיבה דיכוטומית (חשיבה של שחור/לבן) – "אקדמאים מצליחים בחיים. אנשים ללא השכלה אקדמאית אינם יכולים להצליח."

להכרה מקדמת במגוון אפשרויות – "אני מאמינה שאפשר להצליח בדרכים שונות: לימודים אקדמאיים, לימודי תעודה, פיתוח אישי של כישרונות מתוך התנסות ועוד.  אני מסוגלת למצוא את הדרך שמתאימה לי כדי להתקדם ולהצליח."

מהכללת יתר – "אתה תמיד עושה את זה."

להתייחסות ממוקדת – "מה שעשית כרגע לא נעים לי."

מניבוי עתידות מעכב – "אם הוא יצא עם החברים האלה, הוא ייגרר להתנהגות שלילית ו'יתקלקל'."

לראייה מקדמת של המציאות – "אני רואה שמאד טוב לך עם החברים האלה. תוכל לספר לי למה, מה נעים לך כשאתה איתם? איך אתה מרגיש טוב יותר עם עצמך כשאתה מבלה איתם? אלו התנהגויות שלהם פחות מתאימות לך ותרצה 'להשאיר אצלם', במקום לאמץ אותם לעצמך?"

מראיית חצי הכוס הריקה – "לא הספקתי חצי ממה שרציתי היום!"

לראיית חצי הכוס המלאה – "הספקתי חצי ממה שרציתי היום!"

מזלזול בחיובי – "קבלתי ציון גבוה במבחן אבל הוא היה ממש קל."

להתמקדות בחיובי – "קבלתי ציון גבוה במבחן."

מייחוס עצמי מעכב – "אני אשמה בבעיות הרגשיות של הבת שלי."

לראייה אחראית מקדמת – "הבת שלי סובלת מקשיים רגשיים.  אני יודעת שעד עכשיו עשיתי מאמצים עבורה אך הם לא הספיקו.  אפנה לעזרה כדי להמשיך לקדם אותה."