מתבגרת מילדותי השניה
כל אחד מילדינו
מתנסה ומעז
בתחום שאנחנו לא העזנו.
נותן לנו מראה לעצמנו -
לא רק למי שאנחנו כיום,
אלא גם למי שאולי יכולנו להיות
אם רק היינו מעזים.
דרכם אנחנו זוכים לראות
את האפשרויות שלא מיצינו,
שעליהן לפעמים אנו שואלים
''מה היה קורה אם...?''
ו''אילו היינו...?''
ואם נמשיך להתבונן בהם
בבגרות
ובכנות עם עצמנו
נגלה שהם גם עוברים
מסלול משלהם.
חווים אתגרים ותסכולים
יחד עם הצלחות והישגים.
גם להם יש את הדברים
שהם לא מעזים.
וכמה שדאגנו לגונן עליהם
להרעיף אהבה
ולפתוח בפניהם את מרחב האפשרויות,
לא יכולנו לחסוך מהם
את הקשיים בדרך.
חששות.
רגעים של החלטות מורכבות
ואפילו חוסר בטחון.
אנחנו יכולים סוף סוף להבין
שאין דרך בלי מכשולים או כאב.
להתבגר מהמחשבה
שאילו היינו עושים את הדברים אחרת,
הכל היה טוב עכשיו.
ואז אנחנו מתפנים
להתבונן באומץ
בדרך שאנחנו עברנו
ולהעריך כמה כן העזנו.
כמה השגנו
וכמה תרמנו לאחרים.
ולהמשיך לצעוד בדרך שלנו -
ורק בדרך שלנו -
עם תיק על הגב
מלא בנסיון חיים
עשיר ומפואר.
בתמונה: הולכות במסלול
סתיו 2019
צולם ע''י טל כוכבי, בת-דודי המתוקה
שמן הסתם, גם היא הולכת
במסלול שלה
הערות
