מעבר ממשטר/בייביסיטר לסמכות אפקטיבית ושיתוף פעולה

תקופת הסגר היא תקופה שיכולה להיות קשה מנשוא או הזדמנות לצמיחה, בהקשר של סמכות הורית ושיתוף פעולה משפחתית.

למה קשה מנשוא?

כי אם בשגרה הנורמלית יש קושי עם סמכות הורית והילדים לא משתפים פעולה אז בסגר הכל יהיה מעיק יותר, אינטנסיבי יותר, מתסכל יותר.

למה הזדמנות לצמיחה?

כי בסגר אפשר ליצור ''תנאי מעבדה'', להיות ממוקדים מאד במטרה מסוימת ולהשקיע שם אנרגיה מרובה. במילים אחרות, אין לאף אחד לאן לברוח.

אז להלן 5 טיפים לחיזוק הסמכות ההורית בתקופת הסגר:

1. היו ממוקדים - בחרו כהורים נושא אחד מאד ממוקד שעליו אתם נותנים דגש. ושימו את שאר הנושאים ''על גז נמוך'' להתייחסות בשלב מאוחר יותר. 

דוגמאות לנושאים ממוקדים לעבודה ולהתקדמות משפחתית:

*הפחתת צעקות

*סדר וארגון (גם כאן ממליצה למקד בהתחלה - לאזור מסוים בבית)

*מריבות בין אחים

*טיפול בחיית המחמד

*צחצוח שיניים/מקלחות/נושאי הגיינה

*פעילות גופנית

*אחריות לימודית, גבולות בזמן מסך (מאתגר מאד!! לא בהכרח מתאים להתחיל מהנושאים האלה!)

מתוך המיקוד בנושא אחד בלבד, נפתח כלים להצלחה והתקדמות בנושאים הבאים שנרצה להתמקד בהם.

2. דוגמא אישית - האותנטיות של ההורים בהקפדה על הנושא הנבחר היא קריטית להצלחה ולשינוי.

רוצים שהילדים לא יצעקו? תפחיתו צעקות. שתפו אותם שאתם גם מתאמצים ושקשה לכם. צרו קוד משפחתי מכבד ומכיל והשתמשו בו כשמישהו שוכח ומתחיל לצעוק.

רוצים שהילדים יעשו פעילות גופנית וישמרו על הגוף שלהם? שמשו דוגמה, העלו יחד רעיונות להגברת פעילות גופנית בתקופת הסגר, מצאו יחד את הפעילות המתאימה ביותר לכל אחד.

3. נופלים וקמים - כשהילדים מראים סימני רגרסיה במהלך שלבי ההתקדמות, זרמו איתם הלאה. אל תזכירו להם את נפילות וחולשות העבר אלא התמקדו בכוחות שעזרו להם להצליח עד כה ועזרו להם לחזור למסלול. 

כנ''ל ההורים - כשאתם נופלים, הראו את האנושיות שלכם, הפגינו חמלה עצמית והמשיכו הלאה. שתפו את הילדים בקושי ובהתמודדות - ''היום לא הצלחתי בעניין הסדר והארגון, נראה לי שהייתי עייפה מדי. אלך לישון מוקדם ומחר אחזור למסלול.''

במסגרת הנפילות וההצלחות - ממליצה להאיר כמה שיותר את הטוב ולשאוף לאפס מיקוד ברע.

עוברות עשר דקות ללא מריבות בין הילדים - ''אני רואה שהבוקר אתם משתפים פעולה יפה בלי מריבות - כל הכבוד!"

ממש לחפש את ההזדמנויות לפרגן באופן תמציתי ונקודתי.

אנחנו מגיעים לטיפ שהוא בעיניי המשמעותי ביותר:

4. הילדים לא מטומטמים - הם ברובם די אינטליגנטים. לכן לא צריך לחזור על עצמכם יותר מפעם אחת. תנו הנחיה, הסבירו אותה פעם אחת ואח''כ - הרפו. תנו לילדים מרחב להיכנס למסלול בקצב שלהם.

אם רוצים, למשל, להרגיל את הילדים לסדר כל משחק במקום לאחר שגומרים להשתמש בו, הסבירו פעם אחת בצורה ברורה: "כדי שיהיה בית נעים ומסודר לכולנו, כל אחד אוסף את חפציו. כשאתם מסיימים לשחק, אספו את המשחק בלי שאצטרך להגיד לכם."

ובפעם הבאה שהם משחקים - אל תגידו להם לאסוף!!

תנו להם לטעות. כשהמשחק הבא יוצא, הסבירו להם בקצרה את התוצאה הברורה - ''לצערי אי אפשר להוציא את המשחק הבא כי לא אספתם את הקודם.''

בלי ויכוחים, בלי נאומים, בלי דרמה ובלי לחזור על עצמכם.

במידה והם מתעלמים וממשיכים במשחק החדש, הפגינו את ההפתעה וחוסר שביעות הרצון שלכם: ''מאד מצער שאתה לא מכבד עכשיו את כללי הבית. אני ממש מופתע מההתנהגות שלך. הבלגן לא נעים לאף אחד מאיתנו.''

וזהו. הניחו לעניין וצאו מהתמונה. היכנסו ל''מצב מעבדה''. תצפתו בסבלנות (ובאופן סמוי) ותראו מה יקרה. אני בטוחה שאתם תופתעו לטובה. אם לא בפעם הזו, אז בפעם הבאה. פשוט המשיכו בדרך הזו, בלי נאומים, בלי לחזור על דברים באופן מיותר כי הילדים שלכם אינטליגנטיים והבינו בפעם הראשונה.

5. הכוח של שיחה אישית

במידה ואין שיפור אחרי מספר ימים ו/או יש נסיגה - קיימו שיחה אישית או משפחתית בנושא. 

מה לא קורה בשיחה כזו?

*לא נואמים

*לא צועקים

*לא מאשימים

מה כן קורה בשיחה כזו?

*לכל אחד יש הזדמנות לדבר

*מפרגנים על הטוב

*שואלים שאלות כגון: מה מפריע לך להצליח? איך אני יכול/ה לעזור? בואו נחשוב יחד על פתרון יצירתי...

שיחות אישיות מהוות הזדמנות לתשומת לב חיובית ותקשורת בריאה ולא שיפוטית. 

יש ילדים שלא סובלים שיחות כאלה, אך גם איתם נגיע לwin win. כי רק בשביל להימנע מעוד שיחות "חפירה" הם יתחילו לשתף יותר פעולה.

ולקינוח - אני כאן בשבילכם! היעזרו באדם ניטרלי עם רקע וכלים מקצועיים שיכול לסייע. מוזמנים לכתוב לי בפרטי שאלות, לשתף בדוגמאות של קשיים שעולים מהשטח ולבקש חידוד של הטיפים הנ''ל.

מאחלת הצלחה רבה לכולנו - אני מאמינה שאפשר ומשתלם לחולל שינוי!!

מי ייתן ונסתכל אחורה על התקופה הזו ונאמר - זו הייתה תקופה מכוננת בחיינו, נקודת מפנה מכאוס משפחתי להקשבה הדדית וקרבה, מחוצפה/אדישות לכבוד ולגבולות בריאים, מייאוש לתקווה.

בתמונה: "איך העסקת את עצמך יפה בחצי שעה האחרונה! נותרו רק עוד 12 שעות עד סוף היום!!"

סגר 2 קורונה 2020