לסיכום פרוייקט "להאמין וזה קורה" אתייחס לנושא הלימודים ובעיקר ליחס של הילדים שלנו לבית הספר וללמידה.
אתחיל עם ה''אני מאמין'' שלי בנושא - מוזמנים לאמץ, להוסיף, לשדרג כראות עיניכם:
*ילדים אוהבים ללמוד.
*ילדים אוהבים לדעת.
*ילדים הם סקרנים מטבעם ואוהבים לחקור, לגלות ולהתנסות.
*ילדים יכולים ללמוד ולהתפתח בתחומים רבים ומגוונים.
*לילדים שונים כשרונות שונים ולא כולם חייבים להיות מוכשרים דווקא במתמטיקה, מדעים ו/או לשון.
*ילדים רוצים להצליח בבית הספר!! הם נותנים מגוון ביטויים - מופרעות, חוצפה, הסתגרות, אדישות - לתסכול שלהם כשהם לא מצליחים.
*למורה טוב הכח לרומם את ילדנו.
*למורה שאינו ראוי הכח לקלקל, אך לילד שלנו הכח להצליח - לא בזכות המורה, אלא למרות המורה.
*ילדים אוהבים ללמוד - אמרתי כבר??
השאלה המהדהדת הינה, כמובן, איך נשמר את האהבה הטבעית של הילדים ללמידה בשגרת היום-יום?
אחלק את העצות המעשיות לכותרות העיקריות העולות במהלך שגרת שנה''ל:
למידה בביה''ס
השיח שלנו עם ילדינו יהיה שיח נלהב ומסוקרן סביב למידת נושאים חדשים ורכישת ידע חדש.
נשים את הפוקוס בשיח היום-יומי פחות על הדברים הטכניים - איזה ציוד חסר בקלמר? כמה אכלת מהסנדוויץ? איך התנהגת בשיעורים? עם מי שיחקת בהפסקה? האם יש לך שיעורי בית?
נשתדל להתמקד כמה שיותר בחוויות לימודיות חדשות - ספר לי משהו חדש שלמדת היום? למה זה עניין אותך? האם אתה סקרן לדעת עוד בנושא? איזה דבר חדש למדת על עצמך היום במגרש המשחקים, עם החברות והחברים שלך?
למידה מחוץ לביה''ס
נייצר הזדמנויות ללמידה וחקר בבית, בטיולים משפחתיים, בנסיעות משפחתיות (במקום צפייה במדיה...); נחפש מידע בספרייה העירונית ואף באינטרנט בנושאים שמסקרנים אותנו
(Google it!)
נעודד למידה בתחומים ''בלתי-פורמליים'' כגון: אומנות, תנועה, מוזיקה, תקשורת וילדים בין-אישיים, פילוסופיה, טבע ועוד...
דוגמא אישית
ילדינו יחוו אותנו כהורים לומדים:
קוראים (ספרים), רוכשים תעודות ותארים חדשים, לומדים בחוג שמעניין אותנו, מסתקרנים מהלימודים שלהם וכו'.
נמלא את הבית בספרים במגוון נושאים וילדינו יראו אותנו רוכשים ידע חדש בכל מיני תחומים שמעניינים אותנו:
*היסטוריה
*מתמטיקה
*פסיכולוגיה
*חקר החלל
*לימוד תורה
*קולינריה
*טבע
*אומנות
*קוסמטיקה
*רכבות (כדוגמת אבא שלי היקר!!)
*מוזיקה
*פוליטיקה
*עיצוב פנים
*בריאות ותזונה
וכל נושא אחר העולה על רוחכם.
כבוד המורה
נלמד את ילדינו לכבד את המורים והכללים, כי ילדינו הם אנשים מכובדים ועל כן, מקפידים על דיבור והתנהגות בכבוד.
לא כל מורה ולא כל אדם מתנהג בהכרח באופן שראוי לכבוד שלנו. אך נלמד את ילדינו שהם (הילדים) ראויים להיות אנשים מכובדים, המדברים ומתנהגים בכבוד, גם כשיש אתגרים בדרך.
במקביל נהיה מאד קשובים לתסכולים שילדינו חווים עם מוריהם ונבטיח להם שנטפל בדברים.
נפנה לגורמים הרלוונטיים כדי לפתור בעיות של התנהלות לא ראויה מצד אנשי חינוך כלפי ילדינו.
בפוסט המשך אתייחס לתהליכי למידה בתחום החברתי וסביב שיעורי בית ומבחנים.
מאחלת הצלחה רבה לכל התלמידים והתלמידות!

בתמונה: לומדת גינון בחצר ביתי
אביב, 2019