להאמין בשיתוף פעולה - וזה קורה

לאורך כל השנה נושא משימות הבית הוא מאתגר/מתסכל ובחופש הגדול, פי כמה וכמה.

הילדים נמצאים בבית במשך שעות, כל הזמן רעבים או רבים, הפעילויות והבילויים יוצרים לכלוך ובלגן (יצירות, יום אפייה, בגדים ומגבות רטובים מהבריכה, תיקים מאובקים מטיולים בטבע וכו') ויום ולילה מתהפכים באופן שמערער על כל אפשרות לשגרה.

ברוב המקרים, הילדים לבד בבית במשך שעות וההורים חוזרים בסוף יום העבודה לבלגן גדול ולכל התלונות של הילדים על שיעמום, מריבות, דרישות פיננסיות לבילויים ועוד.

אפשר לחוות את התקופה הזו כסיוט מתמשך, לספור את הימים עד שהחופש נגמר ולייחל לרגע שכולם חוזרים למסגרות ולשגרה.

או....שאפשר לראות בתקופה הזו הזדמנות לצאת לדרך משפחתית חדשה ולעבוד על שיתוף פעולה כצוות שבו ''אחד בשביל כולם וכולם בשביל אחד.''

איך עושים את זה?

להאמין - וזה קורה:
1. לפני הכל, אנחנו ההורים מגבשים לעצמנו את הגישה האמיתית והאותנטית שלנו לגבי שיתוף פעולה בביצוע משימות הבית. ננסח לעצמנו מה אנחנו באמת חושבים ומאמינים בנושא, עוד לפני שנפנה לילדים עם דרישות ומשימות.
2. נאמין באמונה שלמה בגישה שניסחנו עבור משפחתנו ונאמין בילדנו שהם יכולים ורוצים להיות שותפים לעשייה.
3. נאמין שמטבעם, ילדים רוצים להרגיש שייכות לבית ולמשפחה.
4. נאמין שמטבעם, ילדים (בכל גיל!) אוהבים לעזור ולשתף פעולה.
5. נאמין שכשהילדים שותפים לעשייה, תחושת השייכות שלהם מוגברת ויש להם סיפוק רב מעבודת הצוות המשפחתית.
6. נאמין באפשרות שילדנו יכולים לשתף אותנו במה הם אוהבים לעזור ואלו מטלות הם ממש מעדיפים שלא לעשות. מתוך שיח פתוח ולא שיפוטי, נגלה למשל, שאחד יותר אוהב שטיפת כלים והשני מעדיף קיפול כביסה - מצויין! ננתב כל אחד להעדפות וליכולות הטובות ביותר שלו.
7. נחליט שלגיטימי שלפעמים הילדים אומרים שהם לא רוצים לעזור, שאין להם כח.
בכל מיני מצבים במהלך החיים, נרצה שילדנו ידעו לעמוד על שלהם ולבטא את רצונותיהם בבטחון, ושלא יאפשרו לאדם אחר להכריחם לפעול כנגד רצונם.
נעבוד עם הילדים על שני דברים בהקשר הזה:
א. נעבוד על ה''איך'' - איך מסרבים.
במקום ''לא בא לי'', נקפיד על התנסחות שתואמת את השיח של הבית שלנו.
ב. נעבוד על איזונים - נעזור לילד לשים לב אם סירב לעזור מספר פעמים ברצף. נסביר שאפשר לסרב פעם או פעמיים, אך בשלב מסוים זה כבר מוגזם ולא הוגן כלפי שאר בני הבית, שמתאמצים ונרתמים.
8. נאמין שאין ילד שלא רוצה, יש ילד שרוצה שיכבדו את רצונותיו.
9. נכיר טובה - כמו שאנו מעוניינים לשמוע מילה טובה בבית, בעבודה ובכל מקום אחר בו אנו תורמים ומתאמצים, כך נכיר טובה לכל בני המשפחה על מאמציהם למען הבית והאווירה הטובה.
10. נכיר טובה לעצמנו - על שלא ויתרנו על נושא כל כך חשוב ושלא הפסקנו אף פעם להאמין שזה יקרה!

בתמונה: שיתוף פעולה

נקיונות פסח תשע''ט