ילד בעייתי

נתקלתי לאחרונה במצבים בהם אנשי חינוך משתמשים במושגים לא חינוכיים כמו "ילד בעייתי" או "ילדה שעושה המון בעיות".

לאנשי החינוך שבינינו אני אומרת באופן הפשוט ביותר - זו שפה לא חינוכית ולא מקדמת בשום צורה.

להורים שבינינו אני מבהירה - ההתכווצות בבטן ותחושות הכאב והכעס שלנו כשנאמרים דברים כאלה על ילדנו (ו/או לילדנו) נכונות ומדויקות.

ועכשיו לכיוון הפתרונות:

המלצות למורים:

1. זכרו שאתם אנשי חינוך - ולכן אתם צריכים לשאוף שכל פעולה שאתם עושים מול ילד או לגביו תהיה חינוכית.

2. דברו בשפה של קושי ועזרה: "אני רואה שהילד מתקשה ב... ואני מעוניין לעזור לו."

3. גייסו את ההורים לסייע בתהליך והתייעצו עמם בענווה - בכמעט כל המקרים ההורים באמת יודעים מה הכי נכון לילדים האישיים שלהם.

4. עין טובה - תמיד לפתוח ולסגור בציון נקודות חיוביות של הילד - אצל כל אדם יש נקודות טובות שאפשר לציין.

טיפים להורים:

1. תנו מקום בלבכם לכאב ולתחושות המצוקה כשאתם שומעים אדם בעל סמכות מדבר בביקורתיות הרסנית על הילד שלכם.

2. זכרו שמטרתכם לקדם את הילד שלכם באופן מקסימלי. לכן אין מקום לשחרור רגשי חסר רסן. התאמצו מאד להשהות את התגובה הרגשית - הן מול הילד והן מול המורה - ועברו לשיח של עזרה ופתרונות.

3. שקפו למורים שאתם עושים את כל מה שאפשר בבית ושאתם מצפים ואף סומכים על המורה למצוא פתרונות הולמים וחינוכיים בביה''ס. 

4. שקפו למורים שאתם מצפים שיעזרו וילוו את ילדכם ושיגידו לכם אם הם חושבים שאין להם את הכלים הראויים לחנכו.

5. תמיד תמיד תמיד - לפנות הלאה לגורמים נוספים אם לא מצליחים להגיע לפתרון עם המורה (מחנכ/ת, יועצ/ת, מנהל/ת ובמידת הצורך פנו לגורמים מקצועיים מחוץ לבית הספר).

הורים ואנשי חינוך יקרים, לכל שאלה או התייעצות,  אני כאן בשבילכם!