טיפים להורים לילדים בגיל הרך

**לפני הטיפים, אשתף שכמה שעות אחרי שכתבתי את הפוסט הזה, לפני שהספקתי לפרסם אותו, קיבלתי את הסרטון המצורף. 

נדהמתי מכמה שהסרטון ממחיש את חלק מהטיפים שחשבתי עליהם.

הנטייה במהלך הצפייה בסרטון היא להתרכז בגור, ממש להתרגש מההתמודדות שלו ולראות אם יצליח בסוף, אפילו כשהסיכויים נראים קלושים.

אני מזמינה אתכם להתבונן דווקא  בדמות האמא/אבא בסרטון. אפשר ללמוד המון מהכלים ההוריים שהיא מפעילה, בטבעיות מופלאה.

ולהלן הטיפים:

*חנכו את הילדים לדחיית סיפוקים - זה בריא למוח ובהמון מקרים, יהפוך את החיים שלכם כהורים ליותר קלים. 

"רוצה סוכריה עכשיו? עוד מעט."

"רוצה להישאר עוד על הנדנדה? אי אפשר עכשיו."

"רוצה שאבא ירים אותך? לך עוד 5 דקות ואז..."

*חנכו אותם (ואת עצמכם) לקבל פרופורציות. כי צריך פרופורציות בחיים. למשל, הילד נופל - אל תרוצו אליו ותשדרו היסטריה. עמדו במקום ומשם עודדו אותו לקום, לבוא אליכם, תנו נשיקה איפה שכואב ושלחו אותו לשתוף ידיים ופנים ולהביא פלסטר במידה וצריך (אפשר גם כשלא צריך - ילדים נורא אוהבים פלסטרים).

*אפשרו להם להתנסות, לגלות ולחשוב מחוץ לקופסה. כשהם עושים משהו "בדרך הקשה" אל תגידו להם מה הדרך היעילה יותר. תנו להם לגלות לבד.

למשל - הילד הולך לידכם בסלון והרגל שלכם חוסמת אותו (לפעמים אני עושה את זה בכוונה) - אל תורידו את הרגל כדי שיוכל לעבור. תנו לו זמן לחשוב על דרכים להתמודד: לזחול מתחת, ללכת מסביב, לטפס מעל וכד'.

דוגמא נוספת - הילד אוסף את קוביות המשחק שלו לקופסה. הקופסה רחוקה והוא כל פעם הולך למרחקים עם הקוביות עד הקופסה. אל תציעו לו לקרב את הקופסה לאזור הקוביות המפוזרות!! תנו לו לגלות את זה לבד, גם אם יקח כמה חודשים ואינספור איסופים. חנכו את הילדים לחקור ולהיות מדענים צעירים. מי יודע מה עוד יגלו בהמשך???

*תנו להם להתמודד עם תסכולים - שדרו להם בפשטות שאתם מאמינים בהם, שהם מסוגלים להגיע לפתרון ושיש המון סיפוק אחרי שמצליחים להתגבר. ולפעמים אפשר להתרחק מהבעיה, לאסוף כוחות מחודשים ולגשת לאתגר מחדש.

*למדו אותם שטוב לשתף ולבטא רגשות - אפשר לכעוס, להיות עצובים, לבכות, להתרגש, לשמוח, לפחד. הרגשות תמיד לגיטימיים וחשוב שישתפו אתכם/את המטפלת/את הגננת ברגשותיהם. ככל שהם גדלים, דאגו לרכוש עוד ועד כלים על מנת ללמד אותם איך מבטאים רגשות. כעס כן, מכות לא. אכזבה כן, צרחות והשחתה לא.

הכירו להם את מגוון האפשרויות לתגובה (שיתוף, נשימות, לספור עד עשר, להתרחק על מנת להתקרב ועוד...) ועודדו אותם להציף אפשרויות משלהם.

*העדיפו תמיד חיזוקים חיוביים על פני ביקורת, נזיפות ועונשים - אם לדוגמה אתם מעוניינים שהילד יפסיק לצעוק כל הזמן. במקום לנזוף בו בזמן שהוא צועק, חכו לאחד הרגעים - ורגע כזה יגיע, ללא שום ספק - שהוא מדבר בטון סביר. פרגנו לו - ''דיברת כל כך יפה עכשיו, כל הכבוד.'' כך לאט לאט הוא ילמד מה ההתנהגות הרצויה והמקובלת, בלי להתמודד עם הביקורתיות שמכבידה עליו.

זה רק קצה הקרחון, בהמשך אעלה עוד טיפים לגיל הרך. (ואולי גם חלק מהדברים נכונים לילדים בכל גיל....?)

מוזמנים להוסיף הערות/הארות משלכם בנושא, כאן או בפרטי