המקום שלי ושל האחר

יש לי ילדה קטנה ומתוקה עם אופי עוצמתי ונוכחות שלא ניתן לפספס - בבית ובחוץ.

נוכחות היא ערך.

מנהיגות היא ערך.

הערכה עצמית והישגיות אישית הן ערכים חשובים ביותר שאני מאמינה מאד בטיפוחם.

יחד עם ערכים אלו, יש חשיבות לטפח ערכים נוספים שעלולים להידחק הצידה בטעות:

כבוד לנוכחות של האחר.

קבלת סמכות בריאה.

פרגון ושמחה בחלקם של אחרים.

ולפעמים הקטנה הזו מזכירה לי את תפקידי כהורה. להזכיר לה.

אז כשאני מתכננת משהו חווייתי לאח שלה והיא מתחילה לשאול:

אפשר גם? מתי תעשי גם לי? דווקא אני רציתי קודם.... וכו'

אני עונה לה במילים פשוטות: "עכשיו אנחנו מדברים עליו, לא עלייך."

זהו קוד ביני לבינה, שמספיק שהרחבנו עליו בעבר והעמקנו בו פעם אחת ומאז, היא מיד נזכרת ומבינה ועונה לי, "נכון, נכון." 

משהו חשוב שכל אחד מאיתנו לומד בחיים. מה מקומי? מה מקומו של האחר? ואיך אני מפרגנת לעצמי וגם לאחר? 

כי לכולנו יש מקום, ועל זה מושתת ערך הכבוד.

זה נכון לגבי מתנות שקונים בהזדמנויות שונות, כל פעם לילד אחר, אירועים מיוחדים שחוגגים להם, מחמאות שמחלקים וכל דבר אחר.

כרגע אני עם אחיך/אחותך. כך יש לך בטחון שכשיגיע תורך, שם אהיה. איתך. נוכחת⁦⁩

בתמונה:

הנחיות שבשגרה מהקטנה הגדולה

קיץ קורונה 2020