אוהבת ללמוד

כשהייתי ביסודי לא אהבתי ללמוד. זה התחיל מפעולת החיסור אי שם בכיתה א' והמשיך עם לוח הכפל - פשוט לא הצלחתי לזכור כמו כולם.

העתקתי במבחן בפעם הראשונה והאחרונה בכיתה ג' - מבחן על חלקי הפרח. לא הצלחתי לזכור את החלקים, אז הצצתי בדף החזרה בלי שהמורה שמה לב.

קיבלתי 100 במבחן והמורה שיבחה אותי בפני כל הכיתה. לא יכולתי לשאת את ייסורי המצפון ושם גנזתי את רעיון ההעתקה במבחנים.

בשנות החטיבה והתיכון המשכתי לפתח את השנאה שלי ללימודים עד שהתגלגלתי בלית ברירה ללימודי התואר הראשון - כי אין דבר כזה לא לרכוש תואר ראשון...

סבלתי במהלך התואר, קרסתי תחת העומס של לימודי המתמטיקה באוניברסיטה, במקביל להקמת זוגיות ומשפחה.

הפכתי להיות מורה למתמטיקה עם מטרה אחת ברורה - לעזור לתלמידים מתקשים להתגבר על הקושי ואולי, אולי קצת לאהוב ללמוד.

הטוויסט בעלילה הגיע כשנרשמתי לתואר השני ופתאום גיליתי לתדהמתי - שאני מאד מאד אוהבת ללמוד.

כל כך הצטערתי שהלימודים עומדים להסתיים, שקיבלתי על עצמי שמעכשיו - תמיד אהיה במסגרת של למידה.

הנחיית קבוצות, הדרכת כלות, קואצ'ינג, השתלמויות, לימוד תורה - לא משנה מה. העיקר כל הזמן ללמוד.

כי אני כל כך אוהבת את זה.

מאחלת לכל הורה ומורה שקוראים את הפוסט הזה - בואו נאהיב את הלמידה על ילדינו ותלמידנו.

בואו נשדר להם כמה כיף ללמוד, לגלות, לחקור ולחדש. 

שיוכלו לגלות גם הם

כמה הם אוהבים

ללמוד

בתמונה: הודעה מרגשת שקיבלתי השבוע מבוגרת שלי, שלומדת קורסי מתמטיקה באוניברסיטה הפתוחה - סתם כי היא אוהבת